אבראהים חטיב ואח' נ' לבטוח בע"מ

פסק דין

1.ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, על פי סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, וזאת על סמך טיעונים בכתב.

2.מדובר בתאונת דרכים שארעה ביום 1.2.2010.

3.התובעת מס' 1 ילידת שנת 1958. בעקבות התאונה התלוננה על כאבים באף, בצוואר בגב וברגליים ונמצאה סובלת משבר באף, משפשופים וממספר שטפי דם באמה. יומיים לאחר התאונה החלה לסבול מכאבי בטן ומדימום וגינלי ואובחנה כסובלת ברגישות בבטן. ביום 9.2.10 התלוננה על כאבים בעין שמאל. התובעת טוענת כי נגרמו לה כתוצאה מן התאונה שברים וסדקים בכתר חרסינה שהרכיבה בשיניה עובר לתאונה. עוד טוענת התובעת כי בעקבות כאבי ראש וסחרחורות שתקפו אותה היא נפלה ביום 10.3.10, שברה את רגל ימין וטופלה בסד גבס והומלץ לה על טיפולי פיזיוטרפיה לקרסול. התובעת איננה טוענת לנכות והיא מבקשת פיצוי בגין כאב וסבל, הפסד שכר לעבר עבור תקופת היעדרות של ארבעה חודשים מהעבודה, החזר הוצאות עבור נסיעות וטיפולים, ופיצוי בגין עזרה סיעודית.

4.התובעת מס' 2 ילידת שנת 1959. בעקבות התאונה התלוננה על כאבים בכתף ימין, בצוואר ובגב התחתון. התובעת נפגעה בשיניה והתותבת העליונה שהרכיבה נשברה. התובעת איננה טוענת לנכות והיא מבקשת פיצוי בגין כאב וסבל ועזרה סיעודית והוצאות על נסיעות וטיפולים.

5.הנתבעת טוענת, מנגד, כי מדובר בתאונה קלה ביותר שלא הסבה נזק לתובעות. דין תביעתה של התובעת מס' 2 להדחות הואיל ופגיעתה פעוטה וזניחה ואיננה עולה כדי "נזק גוף" כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים.

הנתבעת טוענת שיש לדחות דרישת התובעת מס' 1 לפיצוי בגין אובדן שכר. תלושי השכר הונפקו לתובעת לפי הזמנה ולצורכי התביעה ומכל מקום לא היתה הצדקה רפואית לתקופת היעדרות כה ממושכת, כאשר התובעת לא היתה מוגבלת בדרך כלשהי. אם אכן נעדרה התובעת מעבודתה הרי שהדבר נבע מנפילתה ביום 10.3.10, שאיננה קשורה כלל לתאונה.

עוד טוענת הנתבעת כי התובעות אינן זכאיות לפיצוי עבור עזרת צד ג', הואיל והן לא היו מוגבלות והעזרה, ככל שקיבלו, איננה חורגת מעזרה טבעית המושיטים בני משפחה זה לזה. התובעות אינן זכאיות לפיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות בהעדר ראיה לכך ובהיות אותן הוצאות מכוסות על ידי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. התובעות לא התלוננו בביקוריהן לאחר התאונה על פגיעה בשיניים ולא הגישו כל ראיה ביחס לפגיעה נטענת זו וביחס לעלות הטיפול.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לבית המשפט ולאחר ששקלתי את טענות באי כוח הצדדים, אני פוסקת בזאת על דרך הפשרה כדלקמן:

א.הנתבעת תשלם לתובעת מס' 1 פיצוי בסך של 12,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 1,809 ₪ ולתובעת מס' 2 פיצוי בסך של 5,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 754 ש"ח.

ב.בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעות החזר אגרת בית משפט ששולמה משוערכת להיום.

ג.הסכומים האמורים ישולמו לידי ב"כ התובעות בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה בידי ב"כ הנתבעת, שאם לא כן- יתווספו עליהם הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ד.בנסיבות העניין ונוכח הזמן השיפוטי שנחסך, ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ב, 06 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: